זהר

תשיז) וכל שאר דוכתין, בין בפקודי דאורייתא, בין כל שאר דוכתי דאורייתא, דכורא לחוד, ונוקבא לחוד. והבא דאיהו ייחודא, דאתייחד ביה קב"ה, דכר ונוקבא אתכנישו כחדא, וסלקין בשעורא חדא.

פירוש הסולם

תשיז) וכל שאר דוכתין וכו': וכל שאר המקומות, בין במצות התורה, בין כל שאר המקומות שבתורה, הדכר שהוא ז"א, הוא בפני עצמו, והנוקבא, שהיא המלכות, היא בפני עצמה. כלומר, שמהם, הם כנגד ז"א לבדו, ומהם, כנגד הנוקבא לבדה וכאן, בקריאת שמע, שהיא יחוד, שהקב"ה מתיחד בו, נאספו דכר ונוקבא, שהם ז"א ומלכות, כאחד, ועולים בשיעור אחד.