זהר

תשיד) מכאן שרי אברהם, דאיהו ימינא, דאקרי אהבה רבה דקאמרן. ואיהו נטיל היכלא דאקרי אהב"ה. כדין, שדים נכונו, ואתמליין מכל טוב,לספקא ולאתזנא כלא מהכא. וכד אלין שדים נכונו ואתמליין מגו רחימו עלאה, כדין אקרי היכלא דא אל שד"י כדקאמרן. ובהאי אסתפק כל עלמא כד אתברי, דהא כד אתברי עלמא, לא יכיל למיקם בקיומא, ולא הוה קאים, עד דאתגלי היכלא דא דנטיל אברהם, וכד אתגלי אברהם בהאי היכלא, כדין אמר לעלמא די, הא ספוקא לאתזנא מניה עלמא ולאתקיימא. ובג"כ, אל שדי אקרי, א"ל שד"י לכלא ביה.

פירוש הסולם

תשיד) מכאן שרי אברהם וכו': מכאן מתחיל אברהם שהוא ימין, דהיינו חסד דז"א, שנקרא אהבה רבה כמו שאמרנו, והוא לקח ההיכל שנקרא אהבה, (ב"ב אות קל"ג). דהיינו היכל החמישי. אז שדים נכונו, דהיינו השם שדי. ונתמלאו מכל טוב לכלכל ולזון הכל מכאן. וכשהשדים נכונו ונתמלאו מתוך אהבה עליונה, אז נקרא היכל הזה, אל שדי, כמו שאמרנו (באות תר"מ) ובזה, מצא כל העולם סיפוק כשנברא, כי כשנברא העולם, לא היה יכול להתקיים, ולא היה עומד, עד שנתגלה היכל הזה, שלקח אברהם, וכשנתגלה אברהם בהיכל זה אז אמר לעולם די, כי יש ספוק המספיק להזון ממנו העולם ולהתקיים. ומשום זה נקרא אל שדי שפירושו, אל, שדי בו לכל.