זהר

תשיג) וכד יעקב נטיל היכלא דא, כדין אקרי כלא רצון שלום. ודא הוא עת רצון. ומכאן ולהלאה, שראן היכלין לאתחברא ולאתקשרא אלין באלין. ואף על גב דתנינן דרומית מזרחית. וכלא איהו כחדא, הכא איהו רוחא ברוחא, דבקותא חדא.

פירוש הסולם

תשיג) וכד יעקב נטיל וכו': וכשלקח יעקב היכל הזה, אז נקרא הכל רצון שלם. וזה הוא עת רצון. ומכאן ולהלאה, מתחילים ההיכלות להתחבר ולהתקשר אלו באלו. ואע"פ שלמדנו שסדר היחוד הוא דרומית מזרחית שממשיכים מדרום שהוא חסד למזרח שהוא ת"ת, הרי שהדרום הוא העיקר, וכאן אומר, שהת"ת הוא עיקר, והוא קודם החסד, שהוא היכל הששי. ומשיב, הכל הוא אחד, כי כאן הוא רוח ברוח בדבקות אחד, שה"ס נשיקין, שבהם הת"ת עיקר, והוא למעלה מחסד, ושם ה"ס חיבוק, וע"כ החסד הוא עיקר. וזסו"ה ברכת אביך שה"ס ת"ת, גברו על ברכת הורי, שהם חסד וגבורה. כי מרב ברכות, ונשיקין, נעשה חשוב יותר מחסד וגבורה, ונבחן למעלה מהם.