זהר

תשט) אמר רעיא מהימנא, מלין אלין סתימין, וצריך למפתח לון לגבי חברייא, דמאן דסתים לון גניזין דאורייתא, איהו מצער לון. דלרשיעייא נהורין דרזין, אתחזרן לון חשוכין. ואיהו מתלא לממונא דאיהו גניז, מאן דחפר ליה, עד דגלי ליה, ולאו איהו דיליה, אתהדר בסוכלתנותיה בחשוכא וקבלא. ולמאן דאיהו דיליה, נהיר ליה. ובג"ד, אית לב"נ לגלאה רזין סתימין דבאורייתא.

פירוש הסולם

תשט) אמר רעיא מהימנא וכו': אמר רע"מ, דברים אלו הנ"ל בדבור הסמוך, הם סתומים, וצריכים לפתוח אותם בשביל החברים, שמי שסותם להם סודות התורה הוא מצער אותם. שלרשעים, האורות של הסודות נעשו להם חושך. והוא דומה לכסף שהוא גנוז, מי שהוא חופר עד שמגלה אותו, ואינו שלו, הוא מתהפך בשכלו לחשך ואפלה. ולמי שהוא שלו, הוא מאיר לו. ומשום זה, יש לו לאדם לגלות, סודות התורה הסתומים, לחברים.