זהר

תשט) ואי תימא, מאן אתער שייפי תתאי, או שייפי עלאי. שייפי תתאי מתערי תדיר לגבי עלאי, מאן דאיהו בחשוכא, תאיב תדיר למהוי בנהורא. שלהובא אוכמא דלתתא, אתער תדיר לגבי שלהובא חוורא דלעילא, בגין לאתדבקא ביה, ולמשרי תחותיה, ורזא דא אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל.

פירוש הסולם

תשט) ואי תימא מאן וכו': ואם תאמר, מי מעורר את האברים התחתונים או אברים העליונים להתקשר אלו באלו. ומשיב, אברים התחתונים מתעוררים תמיד אל העליונים, מי שהוא בחשך, חושק תמיד להיות באור, שלהבת שחורה שלמטה, מתעוררת תמיד לשלהבת הלבנה שלמעלה, כדי להתדבק בה ולשרות תחתיה. וז"ס אלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל.