זהר

תשח) ואי תימא, דן, אמאי איהו בדרגא דא, אלא כדכתיב, ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים, הכי נמי הנושך עקבי סוס וגו', בגין לנטרא ליה לכל משיריין. אמר רבי אלעזר, תקונא דכורסייא איהו. תא חזי, כרסייא דשלמא מלכא, חד חויא מרפרף, בקטורי שרביטא לעילא מאריותא.

פירוש הסולם

תשח) ואי תימא דן וכו': ואם תאמר, דן, למה הוא במדרגה זו, כיון שהוא בחינת קליפה רעה כנ"ל. ומשיב, אלא כמו שכתוב, ​ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים כן כאן, נאמר הנושך עקבי סוס וגו', כדי לשמור את כל המחנות. אמר ר' אלעזר תקון של הכסא הוא. כלומר, מה שדן אחז ממדרגת הקליפה, הוא תקון של הנוקבא. לשמרה מיניקת המזיקים הרוכבים על סוסים כנ"ל. בוא וראה, הכסא של שלמה המלך היה נחש אחד מתנדנד בקשרי השרביט שלמעלה מן האריות שבכסא. הרי שיש נחש בתקון הכסא.