זהר

תשז) משכו יומין עלאין לגבי יומין תתאין, למהוי כלהו כחדא בחבורא חדא. ומאן משיך לון. אינון עשר דלסטר ימינא, דכתיב בעשור. בעשור, בעשרה מבעי ליה, מאי בעשור. אלא ט' אינון לכל סטר, ונקודה חדא דאזלא באמצעיתא. כגוונא דא, וההיא נקודה, אשלימת לעשר. וע"ד בעשור, כמה דאתמר זכור ושמור. לשמושא בעשרה, אינון יומין תשע, בההוא נקודה. לחדש הזה, יומין דלסטר ימינא, בגין לאתחברא זאת בזה, למהוי כלא חד.

פירוש הסולם

תשז) משכו יומין עלאין וכו': משכו ימים עליונים, דז"א, לימים תחתונים דמלכות, שיהיו כולם אחד, בחבור אחד. ומי מושך אותם, היינו אלו העשר, של המלכות כשהיא בצד ימין, דהיינו בחסד. שכתוב בעשור. דהיינו המלכות כשהיא בצד ימין. שואל, כתוב בעשור בעשרה היה צריך לומר, מהו בעשור. ומשיב, אלא תשע הם לכל צד, ונקודה אחת שהולכת באמצע כעין זה, ונקודה ההיא משלמת לעשר ספירות. וע"כ כתוב בעשור, כמו שכתוב, זכור שמור, דהיינו לשון מקור, כי בעשור פירושו, להשתמש בעשר באופן כזה שאלו תשעה ימים ישמשו בנקודה ההיא. לחדש הזה שהוא ניסן, הרומז לחסד להורות שאלו הימים שממשיכים יהיו לצד ימין שהוא חסד. כדי לחבר זאת, שהיא המלכות בזה שהוא ז"א, שיהיה הכל אחד.