זהר

תשה) ובחדש הראשון, מאן חדש הראשון. דא איהו חדש, דהאי חיה אתגלייא ביה ואתתקפת ביה, ונפקא לעלמא בארבעה עשר יום. בארבעה עשר, אלין שאר חיוותא, דאינון י' י' לכל סטר, בד' סטרין דעלמא. ובספרי קדמאי, איהו י', וחד לכל סטר לארבע סטרין, ואינון ארבע עשר. כיון דאינון ארבע, מתחבראן ומתתקנן עם אינון עשר דבסטרא דימינא, כדין י"ד, בחדוה לאתתקנא חיה דא בתקונהא.

פירוש הסולם

תשה) ובחדש הראשון: שואל, מהו חדש הראשון. ומשיב, זהו חדש שחיה הזו שהיא המלכות, מתגלית בו ומתחזקת בו, ויוצאת לעולם דהיינו שיוצאת מסתימתה, בסו"ה, ויחשוף יערות (כנ"ל באות ת"ש) בי"ד יום. בי"ד יום, אלו הם שאר החיות, דהיינו חו"ג תו"מ דז"א, המאירים בתוך המלכות, שהם עשרה עשרה לכל צד, שחו"ג תו"מ הם ד' צדדים, בד' רוחות העולם, צפון, דרום, מזרח, ומערב, שכל אחד כלול מעשר ספירות, ואמרו בספרים הראשונים, שהיא המלכות היא י', וספירה אחת מחו"ג תו"מ הם לכל צד מד' צדדי העולם, והן ארבע עשר. כיון שאלו ארבע חו"ג תו"מ, מתחברים ומתתקנים עם אלו העשר שבמלכות מצד ימין, אז הוא י"ד בחודש, להתקין חיה הזו שהיא המלכות בתקוניה, בשמחה.