זהר

תשד) דן ידין עמו. ר' יצחק אמר, דן, היינו חויא, כמין על אורחין ושבילין. ואי תימא דעל שמשון בלחודוי הוא. אוף הכי נמי לעילא, דא הוא נחש זוטא מאסף לכל המחנות, וכמין לאורחין ושבילין. לבתר, חילין ומשיריין מהכא נפקי, אינון דכמאן לבני נשא, על חובין, דראמין להו לאחורא, בתר כתפייהו, אמר רבי חייא, נחש הקדמוני לעילא, עד דלא יתבסם בחמרא דחידו.

פירוש הסולם

תשד) דן ידין עמו: ר' יצחק אמר דן, היינו נחש האורב על אורחות ושבילים, ואם תאמר שעל שמשון בלבדו נאמר זה, לא כן, אלא אף למעלה הוא כן, זהו נחש הקטן המאסף לכל המחנות, דהיינו שהוא בסיום כל המדרגות דקדושה, ואורב על אורחות ושבילים, ואחר כך, צבאות ומחנות מחבלים יוצאים מכאן, הם האורבים לבני אדם, להענישם על העבירות, שמשליכים אותם לאחור אחר כתפיהם. כלומר, שאינם מרגישים בהם, ואומרים שלא חטאו. אמר ר' חייא, הוא נחש הקדמוני למעלה, מטרם שנמתק ביין המשמח.
פירוש. נודע שיש ב' מיני דינים מסוד ב' הנקודות המכונים, מנעולא ומפתחא. ששורש הדינים שבבינה מכונים מפתחא, ושורש הדינים שבמלכות מכונה מנעולא, כמ"ש זה באורך לעיל (בהקסה"ז דף מ"ז אות מ"ד עש"ה בכל ההמשך) ונמשכים מהם ב' נחשים, שהנמשך ממפתחא, מכונה נחש הגדול, והנמשך ממנעולא, מכונה נחש הקטן. ודן, שהוא חלק מהמלכות מסוד י"ב קשרים שבה כנ"ל, והיה בסיומה, דהיינו בירך השמאלית שהוא הוד, ניתן בו כח נחש זוטא, כדי להכניע את הס"א כמ"ש הנשך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור. גם ידעת, שיש אורחות ושבילים, אשר הנמשכים ממפתחא מכונים אורחות. והנמשכים ממנעולא מכונים שבילים. (כנ"ל ב"א דף רנ"א ד"ה נחית עש"ה).
וז"ש דן היינו חויא כמין על אורחין ושבילין, כי בהיותו מבחינת נחש זוטא, יש לו כח הן באורחין שהם ממפתחא והן בשבילים שהם ממנעולא. וז"ש אוף הכי נמי לעילא, שגם למעלה בבינה, יש בחינת נחש זוטא שגם הוא כמין לאורחין ושבילין, והוא משום שהמלכות עלתה לבינה, כנודע, והעלתה כח הדינים שבה אל הבינה. וע"כ יש גם שם נחש הקטן הנמשך ממנעולא. ור' חייא אינו חולק, אלא מפרש, שיש נחש הקדמוני לעילא, בבינה, עד דלא יתבסם בחמרא דחידו מטרם שהבינה נמתקה ביין המשמח. דהיינו מזמן קטנות הבינה, שקבלה מכח עלית המלכות אליה. אבל אח"כ שקבלה הגדלות, שה"ס יין המשמח, הורידה ממנה אלו הדינים, ואין בה עוד נחש זוטא.