זהר

תשג) אמר רבי פרחיא, האלהים, כד מטינא עמיה לאמצע דהאי פרדיסא, וחמינא תרין ארחין, ומשריין מסטרא דא ומסטרא דא, ואמרי ליה מאי האי. ואמר לי, הכא מתפרשין אורחין דנפשין, מאן דאזלין לג"ע, ומאן דאזלין לגיהנם. מאן דאזל לג"ע, אלין אזלי בהדיה, ואשלימו ליה שלמא. ומאן דאזל לגיהנם, אלין נטלין ליה למידן ליה בגיהנם.

פירוש הסולם

תשג) אמר רבי פרחיא וכו': אר"פ, האלקים, כלומר אני נשבע באלקים, כשהגעתי עמו לאמצע הפרדס, ראיתי שני דרכים, ומחנות מצד זה ומצד זה. ואמרתי לו, מה זה, אמר לי, כאן פרשת הדרכים של הנפשות, אלה ההולכות לגן עדן ואלה ההולכות לגיהנם. מי שהולכת לגן עדן, מחנות מלאכים האלו הולכים עמה, ומשלימים אותה בשלום. ומי שהולכת לגיהנם, לוקחים אותה אלו המחנות לדון אותה בגיהנם.