זהר

תשצא) וזמן אכילה, בצפרא דע"ד הוא, והאי עד, לעילא, דכתיב בטחו ביי' עדי עד. ובבקר, היינו קרבן ליי, ודאי. יאכל עד, ולא אחרא.

פירוש הסולם

תשצא) וזמן אכילה וכו': וזמן אכילה הוא בבוקר של עד. דהיינו זמן שליטת החסד דז"א. ועד הזה הוא למעלה מחזה דז"א ששם כולו חסדים, שכתוב ​בטחו בה' עדי עד. משמע שעד, הוא מקום גבוה למעלה, ובבקר, שהוא זמן שליטת החסד דז"א, הוא קרבן לה' ודאי, שהנוקבא הנקראת קרבן מתיחדת אז עם ה', וע"כ יאכל עד, שהוא ז"א, וימין, שהוא חסד, ולא מדרגה אחרת.