זהר

תרצט) אזלו, עד דהוו אזלי, קם רבי אליעזר, וגחין ראשיה, ושוי ידוי על פומיה, ובכי. א"ל ר"ע, רבי, למה את בכי. אמר ליה, על דא דשאילתא. חיזו חזית, וקשיא מלה.

פירוש הסולם

תרצט) אזלו עד דהוו וכו': הלכו. בעוד שהיו הולכים, קם ר' אליעזר והשפיל ראשו, ונתן ידיו על פיו, ובכה. אמר לו ר' עקיבא: רבי, למה אתה בוכה. אמר לו, על זה ששאלת למה נברא אדם בששי, ראיתי חזיון והדבר מעיק לי.