זהר

תרצח) אמר ליה, בהאי עלמא כתיב. דהא צדיקייא דאיקרון חיים, מסתכלין וידעין דימותון, וזמינין למיהב דינא, דאית דין ואית דיין. כד"א, ד) והחי יתן אל לבו. אבל רשעים דאיקרין מתים, לא ידעין, ולא משגיחין, ולא מסתכלין בעובדי דההוא עלמא כלום. ומאן דלא ידע בעובדא דההוא עלמא,איקרי מית. בגין דהאי עלמא לאו מבני חייא. דההוא עלמא דנשמתין ורוחין איהו, והאי עלמא דגופא הוא.

פירוש הסולם

תרצח) א"ל בהאי עלמא וכו': אמר לו, זה כתוב בעולם הזה. אשר הצדיקים הנקראים חיים, מסתכלים ויודעים שימותו, ועתידים לתת דין, שיש דין ויש דיין. כש"א והחי יתן אל לבו. אבל הרשעים הנקראים מתים, אינם יודעים, ואינם משגיחים, ואינם מסתכלים במעשי העולם ההוא מאומה. ומי שאינו יודע במעשי העולם ההוא נקרא מת. משום שהעולם הזה אינו מבני חיים. כלומר שחיי העולם הזה אינם נחשבים לחיים, אלא חיי העולם ההוא הבא, נחשבים לחיים. כי העולם ההוא הוא לנשמות ולרוחות, שאינם מתים. והעולם הזה, הוא לגוף, שסופו למות.