זהר

תרצג) דודי צפנתי לך, מהכא אוליפנא כל מאן דאשתדל באורייתא כדקא יאות, וידע למחדי מלין, ולחדתותי מלין כדקא יאות, אינון מלין סלקין עד כרסייא דמלכא, וכנסת ישראל פתח לון תרעין, וגניז לון. ובשעתא דעאל קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא בגנתא דעדן, אפיקת לון קמיה, וקב"ה מסתכל בהו וחדי, כדין קב"ה מתעטר בעטרין עלאין, וחדי במטרוניתא, הה"ד, חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך. ומההיא שעתא, מלוי כתיבין בספרא, הה"ד, ויכתב ספר זכרון לפניו.

פירוש הסולם

תרצג) דודי צפנתי לך: מכאן למדנו, שכל מי שעוסק בתורה כראוי, ויודע לשמח הדברים ולחדש הדברים כראוי, אלו הדברים עולים עד הכסא של המלך, שהוא הנוקבא שהיא כסא לז"א, וכנסת ישראל, דהיינו הנוקבא, פותח להם שערים וגונזת אותם ובשעה שהקב"ה נכנס לג"ע להשתעשע עם הצדיקים, דהיינו בחצות לילה, מוציאה אותם החידושי תורה לפניו, והקב"ה מסתכל בהם ושמח, אז הקב"ה מתעטר בעטרות העליונות, ושמח במטרוניתא, שהיא הנוקבא, זהו שכתוב, חדשים וגם ישנים דודי צפנתי לך. שאומרת זאת בחצות לילה, בשעה שמוציאה החידושי תורה לפני הקב"ה, ומאותה שעה והלאה, דבריו של המחדש והמשמח דברי תורה, כתובים בספר העליון, זהו, שכתוב, ​ויכתב ספר זכרון לפניו.