זהר

תרצב) אילת השחר מאי אילת השחר. אלא דא איהי חיה חדא רחמנית, דלית בכל חיון דעלמא רחמנית כוותה. בגין דבשעתא דדחיקת לה שעתא, ואצטריכת למזונא לה ולכל חיון. איהי אזלת למרחיק לארח רחיקא. ואתיאת ואובילת מזונא. ולא בעאת למיכל, עד דתיתי ותתהדר לאתרהא. אמאי. בגין דיתכנשון לגבה שאר חיון, ותחלק לון מההוא מזונא. וכד אתת, מתכנשין לגבה כל שאר חיון, והיא קיימא באמצעיתא, ופלגת לכל חד וחד. וסימן, ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וגו'. וממה דפליגת לון, איהי שבעה, כאלו אכלה יתיר מיכלא מכלא.

פירוש הסולם

תרצב) אילת השחר מאי וכו': כתוב, אילת השחר, מהו אילת השחר. ומשיב, אלא זו היא חיה אחת רחמנית שהיא המלכות, שאין בכל חיות העולם רחמנית כמוה, כי בשעה שהשעה דוחקת אותה, והיא צריכה למזון בעדה, ובעד כל החיות, שהן כל צבאות בי"ע. היא הולכת למרחוק, לדרך רחוק, ובאה ומוליכה מזון. ואינה רוצית לאכול עד שבאה וחוזרת למקומה. למה. כדי שתתקבצנה אצלה שאר החיות, ותחלק להם מאותו המזון. וכשבאה, מתקבצים אליה כל שאר החיות, והיא עומדת באמצע, ומחלקת וכל אחת ואחת. והסימן הוא, ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וגו'. וממה שהיא מחלקת להן, היא שבעה, כאלו אכלה יותר מאכל מכולן.