זהר

תרפט) ומה גרים לאתהפכא מדינא לרחמי צדיקים גמורים דסיהרא מסטרא דעץ הדעת טוב ורע, איהי קליפא דיליה חשוכא, אם בהרת שחורה, היא יצר הרע, שפחה. ושפלה איננה והיא כהה, ולית לה מדילה, אלא ההוא חוט דנהיר בה, דאיהו לוה לה בליליא, דאיהי גלותא. ואתעבר מנה ביממא, דאיהו עלמא דאתי, דביה וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה.

פירוש הסולם

תרפט) ומה גרים לאתהפכא וכו': ומה גרם למלכות שתתהפך מדין לרחמים. היינו צדיקים הגמורים. כי הלבנה שהיא המלכות שהיא מצד עץ הדעת טוב ורע. הקליפה שלה היא חושך. בסוד, אם בהרת שחורה היא, שהוא היצר הרע, שהוא שפחה, שנאמר עליה, ושפלה איננה, כי היא כהה. והמלכות אין לה משלה, אלא אותו החוט שמאיר בה, שה"ס חוט של חכמה דשמאל בלי חסדים, שהוא עיקר בנינה, אבל אורו דק כחוט, מחמת שאינו יכול להאיר בלי חסדים. שהוא מתלוה אליה בלילה, שהוא הגלות בסו"ה ותקם בעוד לילה, ונעבר ממנה ביום. כי ביום הוא ממשלת החסדים דז"א, ואין החכמה דשמאל יכולה לשלוט ביום. שביום הוא אור החסד של עולם הבא, שהוא בינה, שבו, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה.