זהר

תרפח) ואמאי אתקריאת לבנה. על שם לבון ההלכה, דאיהי מלגו, כל כבודה בת מלך פנימה. ובאשא דבינה דנחית עלה איהי מתלבנת. ורזא דמלה, אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. ומאי דהות אדני דינא, סומקא בגבורה, דתמן בינה. אתלבנת מסטרא דחסד, דתמן חכמה, ואתהדרת ידוד.

פירוש הסולם

תרפח) ואמאי אתקריאת לבנה וכו': שואל, ולמה נקראת המלכות לבנה. ומשיב, שהוא על שם לבון ההלכה, דהיינו על שם החכמה דימין המלבנת את ההלכה, שהיא המלכות הנקראת הלכה. שהחכמה היא מבפנים המלכות, בסוד, כל כבודה בת מלך פנימה. ובאש הבינה היורדת עליה היא מתלבנת. וסוד הדבר, אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. ומה שהיתה נקראת אדני, שהוא אותיות דינא, שהוא אדומה בגבורה, דהיינו בקו שמאל ששם בינה, היא מתלבנת מצד החסד ששם חכמה, וחוזרת לשם הויה, שהוא רחמים. פירוש מבינה מקבלת החכמה דשמאל, ומחכמה דימין מקבלת חסדים, ובכח שניהם היא מתלבנת, בסו"ה בשלג ילבינו.