זהר

תרפז) ובשעתא דרעותא אתער, לאן אזלת. לגבי קברי דאבהן, לגבי קברי דחסידי, עד דאיתער בועז הכא, ושאר נשמתין קרון לה, ואתת ואשתכחת ואשתכללת באתר דא.

פירוש הסולם

תרפז) ובשעתא דרעותא אתער וכו': ובשעה שהרצון נתעורר, שנפש המת תתלבש בגוף הנולד מיבום, איפוא הולכת הנפש. היא הולכת לקברות האבות ולקברות החסידים, עד שנתעורר בועז כאן, דהיינו היבם, ליבם את אשתו, ושאר הנשמות, שהן השכנות, קוראים אותה, ובאה ונמצאת משוכללת במקום הזה, דהיינו בבן הנולד מיבום.