זהר

תרפב) פתח ואמר, ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבא כי שכר שכרתיך. שכר השתא, שכרתיך לבתר זימנא. יששכר: יש שכר. ולבתר זמנא, נהוו למלכות שמים. גופין דלהון ישתארון בדוכתייהו בהאי עלמא, וכלא אתהדר כמלקדמין. איש אשר כברכתו ברך אותם כתיב.

פירוש הסולם

תרפב) פתח ואמר ויבא וגו': פו"א, ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבא כי שכר שכרתיך. שכר, עתה. שכרתיך, לאחר זמן. יששכר, יש שכר, ולאחר זמן יהיו למלכות שמים. והגופות שלהם ישארו במקומם בעולם הזה. והכל חוזר כבתחילה. איש אשר כברכתו ברך אותם, כתוב.
פירוש. כי נשמות עשרה הרוגי מלכות, כשנהרגו, עלו נשמותיהם למ"ן למלכות, ונעשו על ידיהן זווג גדול של ז"א ומלכות. כמ"ש האר"י ז"ל. ולפיכך נבחן זה להם למעלה גדולה. ואומר. לפי שכולם באו משבט יששכר, ע"כ נרמז ענין הריגתם ועליתם למ"ן בכתוב, כי שכר שכרתיך, הנאמר בהזווג ללידת יששכר, וז"ש, שכר השתא, ששכרה אותו בדודאי בנה לזווג של עתה, ללידת יששכר. שכרתיך, לבתר זמנא, היינו שעשרת הבנים של יששכר יעלו למ"ן לאחר זמן בסוד הרוגי מלכות, ויזווגו את ז"א ומלכות. וז"ש יששכר יש שכר, כלומר, שזה מרומז גם בשם יששכר, שהוא אותיות יש שכר. ומהו השכר. היינו נהוו למלכות שמים, שנשמותיהם של בניו יעלו למ"ן למלכות שמים, ויגרמו הזווג הגדול של ז"א ומלכות, גופין דלהון ישתארון בדוכתייהו בהאי עלמא וכלא אתהדר כמלקדמין. כמו בתחילה שהגוף הוא מן העפר, והנשמה מה', אף כאן הגופות נשארו במקומם בעפר, והנשמות עלו למ"ן. באפן שענין הריגתם אינו גרעון ופחיתות אלא להיפך שהוא אצלם מעלה גדולה מאד. ומביא ראיה מהכתוב, איש אשר כברכתו ברך אותם, כתיב, הרי שכל השבטים היו שלמים וצדיקים, ואין לומר, שהיה תלוי להם העון של מכירת יוסף.