זהר

תרפא) ואמאי הוו שלחין ליה ביד איש עתי, פגים. בגין דסטרין אחרנין כלהו מארי מומין, ואתקריאו שעירים, דכתיב ושעירים ירקדו שם. ואתמר בהון, ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים. דעלייהו אתמר, יזבחו לשדים לא אלוה. ובשעיר דא, אתפרש מכלא, ונושא כל חובין דישראל עליה, כד"א, ונשא השעיר עליו את כל עוונתם. ועוד, בתר דנטיל איהו ונשא. קב"ה נושא עון. מאי בין נושא לנשא. נשא: מטולא. נושא: סליקו דמטולא. ע"כ.

פירוש הסולם

תרפא) ואמאי הוו שלחין וכו': שואל, ולמה שולחים את העזאזל ביד איש עתי בעל מום. ומשיב, משום שהסטרא אחרא כולו הם בעלי מומים, ונקראים שעירים. שכתוב, ושעירים ירקדו שם. ונאמר בהם, ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים, ועליהם נאמר, יזבחו לשדים לא אלוה. ובשעיר הזה לעזאזל הוא סמאל, נפרד מכל, ונושא כל העבירות שבישראל עליו, כמש"א, ונשא השעיר עליו את כל עונותם. ועוד. אחר שלקח עזאזל את העונות. ונשא, היינו שהקב"ה נושא וסולח. הקב"ה נקרא נושא עון, ובשעיר לעזאזל כתוב ונשא השאיר עליו את כל עונותם, מהו ההפרש בין נושא לנשא. ומשיב, נשא היינו שנשא משא, נושא פירושו הסתלקות המשא. דהיינו שמכפר העונות. כמ"ש כל זה לעיל (אחרי מות דף מ' ד"ה אמנם ע"ש) (ע"כ רעיא מהימנא)