זהר

תרע) אמר רעיא מהימנא, מלכו. בשית ספירן איהי עולה תמיד לגבי ו', דאחיד בהון. בן י"ה, גניז בבינה. ובאן ספירה מאינון שית סליקת לגביה. ביומא תליתאה, דאקרי תפארת. דביום השבת אתוסף עמיה נפש יתירה, דאיהי בינה. ה' עלאה. י' אות בשבת, חכמה עלאה. מלך מעוטר בכתר, ובג"ד, בתפלת מוסף כתר יתנו לך.

פירוש הסולם

תרע) אמר רעיא מהימנא וכו': אר"מ, המלכות, בשש ספירות היא עולה תמיד אל הו', שהיא ז"א, שאחוז בהן. בן י"ה, שהוא ז"א, שיש לו מוחין די"ה, הגנוז בבינה, ובאיזה ספירה מאלו שש ספירות שבמלכות, דהיינו ת"ת דמלכות הכוללת כל שש הספירות שלה, עולה אליו, לז"א. הוא, ביום השלישי, דהיינו בספירה שלישית שלו, הנקרא תפארת, הכלולה ג"כ מכל שש הספירות שלו. אבל חסר ג"ר. כי אע"פ שבשעת הקרבת הקרבן יש לו ו"ק דבינה שהם ישסו"ת, עכ"ז אינם נחשבים למוחין דג"ר ממש, כי ישסו"ת הוא ג"כ ו"ק דבינה. אבל ביום השבת נתוסף עמו נפש יתירה שהיא בינה דהיינו ה' עליונה דהויה, דהיינו שעולה עד או"א עלאין, שהם ג"ר דבינה, ואז ייש לו ג"כ י' שהיא אות שבת, דהיינו חכמה עלאה, וגם המלך, שהוא ז"א, מעוטר בכתר, דהיינו כח"ב דבינה. ומשום זה בתפלת מוסף אומרים כתר יתנו לך.