זהר

תרעז) פרים בני בקר שנים, אלין אינון דאמרה סיהרא, דהיך ישתמשון בה כחדא, ואזעירת גרמה תחותייהו. ואיל אחד, דא איל דיצחק. וכי אברהם לאן אזיל. אלא בגין דאתער תמן עשו, אתכניש אברהם, דלא יחמי ליה, ומאן איהו שעיר דר"ח. יצחק, אשתכח תמן, דרחימו דיליה לגביה, כחמרא על דורדייה. יעקב אשתכח תמן, לתברא אנפיו. יוסף דאיהו שור דיליה, לגבי רחל.

פירוש הסולם

תרעז) פרים בני בקר שנים: אלו הם שאמרה הלבנה איך ישתמשו ב' מלכים בכתר אחד, דהיינו שהם ז"א ומלכות מבחינת ב' מאורות הגדולים, שאחר כך מיעטה עצמה תחתיהם, דהיינו שירדה למטה מחזה דז"א. ואיל אחד, זהו איל של יצחק, שהוא גבורה. שואל, וכי אברהם לאן הלך, כלומר למה לא נזכר כאן מדת אברהם שהוא חסד. ומשיב, אלא משום שנתעורר שם עשו, ומי הוא, הוא שעיר ר"ח, שיש בו חלק לס"א ונקרא שעיר כמו עשו איש שעיר, ע"כ נאסף אברהם שהוא אור החסד, כדי שלא יראו אותו. כלומר שלא תהיה יניקה לס"א מאור החסד. אבל יצחק, שהוא קו שמאל, נמצא שם, משום שאהבתו היתה אליו כמו יין על שמריו. כי עשו הוא פסולת קו השמאל, ואור השמאל נקרא יין, והפסולת שמרים. יעקב, שהוא ז"א, קו האמצעי, נמצא שם כדי לשבר פניו של עשו, כי קו האמצעי ממעט ג"ר דשמאל, שהוא פנים של עשו (כנ"ל לך דף י"ג ד"ה ונתבאר) יוסף, דהיינו יסוד, שהוא השור של ז"א, כלומר הנמשך מקו שמאל דז"א הנקרא שור, נמצא אל רחל. דהיינו להשפיע אל המלכות שנקראת רחל.