זהר

תרעג) ובג"ד דא שעיר עזים אחד לחטאת, ולא אמר לעולה, למהוי כתר. ומנלן דאית ירידה בחטאת, שנאמר וירד מעשות החטאת. ואמאי שתף עולה עם חטאת בירידה. אלא לאולפא, דעולה הות בקדמיתא מדת הרחמים, ולבתר אתהפכת לדינא בירידה, ואתקריאת חטאת, וכלא חד.

פירוש הסולם

תרעג) ובג"ד שעיר עזים וגו': ומשום זה נאמר, ושעיר עזים אחד לחטאת, ולא אמר לעולה שפירושה שעולה להיות כתר על נו"ה. ומאין לנו שיש ירידה בחטאת, שנאמר וירד מעשות החטאת. ולמה שתף העולה עם החטאת בירידה, אלא ללמד שהיתה מתחילה עולה, שהוא מדת הרחמים, כלומר מחזה ולמעלה דז"א ששם מקום הרחמים, ואח"כ נתהפכה לדין בירידה למטה מחזה דז"א, ששם מקום דין, ונקראת חטאת. והכל אחד. שהן עולה והן חטאת ה"ס המלכות.