זהר

תרעא) ובראשי חדשיכם, וכי כמה רישין אית לה לסיהרא. אלא אינון תרין נקודין, כגוונא דא נקודה תתאה סיהרא, תרין רישין דילה, תרין נקודין דאינון עלה, סגול. בקדמיתא הוה כתר עלי תרי מלכין כגוונא דא, והות סגולתא. ולבתר דאמרת אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד, א"ל הקב"ה, לכי ומעטי את עצמך. ונחיתת לרגלוי דתרין מלכים, כגוונא דא והיינו סגול, מה דהות סגולתא, אתהדרת סגול.

פירוש הסולם

תרעא) ובראשי חדשיכם: שואל, וכי כמה ראשים יש לה ללבנה. שאתה אומר ובראשי חדשיכם. ומשיב, אלא הם ב' נקודות כעין זה, סגול שנקודה התחתונה היא הלבנה, דהיינו המלכות, ב' ראשים שלה, הם ב' נקודות שעליה מלמעלה ונקראות ביחד סגול. מתחילה היתה כתר על שני מלכים, שהם נצח והוד דז"א, כעין זה והיתה סגולתא שבטעמים, ואח"כ שאמרה אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד, וא"ל הקב"ה לכי ומעטי את עצמך, ירדה לרגליהם של אלו ב' מלכים, דהיינו למטה מנצח והוד, כעין זה והיינו סגול. ומה שהיתה סגולתא, נחזרת להיות סגול.
פירוש תחילה היתה המלכות למעלה מחזה דז"א, והיתה מלבשת קו שמאל דבינה, וחג"ת דז"א היו מלבישים קו ימין דבינה. ואז היתה בסוד ב' מאורות הגדולים, שהיתה גדולה כמו ז"א. וכיון שהיתה אז למעלה מחזה דז"א, נבחנה שהיא למעלה מנצח והוד דז"א. וע"כ נבחנים אז המלכות עם נצח והוד כמו סגולתא דטעמים, שנקודה אחת שהיא המלכות היא למעלה וב' נקודות נצח והוד דז"א הן מלמטה. שהמלכות היא כתר אליהם. אמנם לא היתה יכולה לעמוד במצב הזה משום חוסר חסדים, וע"כ קטרגה ואמרה אי אפשר לב' מלכים, דהיינו ז"א ומלכות, להשתמש בכתר אחד. אז נאמר לה לכי ומעטי את עצמך שירדה אל מחזה ולמטה דז"א תחת נצח והוד. וזהו סוד סגול, שב' נקודות שהן נצח והוד הם מלמעלה, והמלכות היא הנקודה שמתחתיהם. כמ"ש כל זה היטב לעיל (ב"א מאות ק"י עד קט"ו) וז"ש, בקדמיתא הוה כתר עלי תרי מלכין וכו', דהיינו קודם המיעוט, שהיתה למעלה מחזה דז"א, ונמצאת שהיא כתר על נצח והוד דז"א, ולבתר דאמרת אי אפשר וכו' ונחיתת לרגלוי דתרין מלכים, דהיינו שירדה למטה מחזה תחת נצח והוד, מה דהות סגולתא אתהדרת סגול. שב' נקודות נו"ה הם מלמעלה והמלכות למטה תחתיהם.