זהר

תרסג) ופירוקא שמענא, דא"ר בו, כהדין מלכא דהוה שליטא על כלא, ובעי לאחזאה גרמיה דכלהו כלילן ביה, והוא כלא. עביד גרמיה בלישן דסגיאין. כך קב"ה, הואיל דבעי לאחזאה דכל עלמא דידיה, כליל כולא בידיה, ואמר לישן דסגיאין לאחזאה דהוא כולא. א"ר יצחק, אי קלא מן רמיא שמעתא מהאי, אימא דהוה שפיר, דלא אתישבא בלבאי האי פירוקא.

פירוש הסולם

תרסג) ופירוקא שמענא דא"ר וכו': ותירוץ שמעתי, על מ"ש נעשה. כי א"ר בו, שהוא כמלך הזה, שהיה שליט על הכל, ורצה להראות עצמו שכולם כלולים בו, והוא הכל, עשה עצמו, דהיינו שדיבר על עצמו, בלשון רבים. כך הקב"ה, כיון שרצה להראות שכל העולם שלו, והכל כלול בידו, אמר, לשון רבים, להראות שהוא הכל. א"ר יצחק, אם שמעתי תירוץ זה קול ממרומים, הייתי אומר שהוא יפה. כי תירוץ זה אינו מתישב על לבי.