חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות תרסב

זהר

תרסב) תו שערא, כמה דכתיב, מי ימלל גבורות ה'. הה"ד, עצמו משערות ראשי. וכתיב חסדי ה' כי לא תמנו וגו'. ותקונין אלין אסתלקו לאתר אחרא. ואע"ג דהכא אתמר טפי, ואסתליק במתקלא עלאה ותתאה, ושלמה מלכא אמרן, ואצטריכנא לפרשא לון. זכאה חולקהון דצדיקיא יתיר, דידעין ארחא דקב"ה, והכא כלא אתגלייא לידעי מדין.

פירוש הסולם

תרסב) תו שערא וכו': עוד יש להבחין, השערות שבזו"ן, כמו שכתוב, מי ימלל גבורות ה'. כי השערות הן בחי' גבורות. וכן, עצמו משערות ראשי, וכן כתוב, חסדי ה' כי לא תמנו וגו'. כי אע"פ שהשערות הן גבורות מכל מקום נמשכים על ידיהם החסדים שאין להם מספר (כנ"ל אות תרנ"ו) שעליהם נאמר חסדי ה' כי לא תמנו וגו'. ותקונים אלו עולים למקום אחר. דהיינו לבחי' מוחין דלית לון חושבנא. ואעפ"י שכאן, במוחין דחשבון, שה"ס שבעה עיני ה' הנ"ל, נאמר בו יותר, ועלה במשקל, דהיינו בקו אמצעי המכריע בין ב' כפות המאזנים ימנית ושמאלית, בהעליונה שהוא בינה, ובתחתונה, שהיא הנוקבא, ושלמה המלך ביאר אותן ב' הנוקבות בשיר השירים, וצריכים לפרש אותן, מה שאין כן במוחין דשערות הנ"ל, שאין צריכים לפרש אותן, בסו"ה כי חדל לספור כי אין מספר, עכ"ז שניהם צריכים, שעל ידי ב' מיני מוחין האלו באה השלמות ולא זולת כנ"ל (בהקדמת ספר הזהר דף ל' ד"ה וזה אמרו ע"ש) אשרי חלקם של הצדיקים יותר, שיודעים דרכי הקב"ה, וכאן, במוחין דמספר, נתגלה הכל ליודעי דין ומשפט.