זהר

תרסא) בלולה בשמן כתית, בשמן, בההוא שמן דנגיד ונפיק מלעילא. אר"ש, יאות אמרת. אבל מאי כתית. אלא רזא עלאה איהו. דכיון דאיהו שמן, מאי כתית. אלא רמז הוא דקא רמיז לשמשא בנוקבא, לאנגדא לגבה שמן כתית כדקא יאות לה, לא הוי אלא כתית לאפקא מזיתים, דאינון שייפין דגופא, ולאמשכא ההוא נגידו מלעילא, בכל שייפא ושייפא.

פירוש הסולם

תרסא) בלולה בשמן כתית: בשמן, היינו באותו שמן הנמשך ויוצא מלמעלה, מחכמה דימין. א"ר שמעון, יפה אמרת, אבל מהו כתית. ומשיב, אלא הוא סוד עליון, כי כיון שהוא שמן מהו כתית, אלא רמז הוא מרמז להזדווג בנוקבא, דהיינו במלכות, להמשיך אליה שמן כתית כראוי לה, מחכמה עליונה, שהוא אינו אלא כתית, כדי להוציא שמן מן הזיתים, שהם האברים של הגוף, דהיינו הספירות של ז"א המכונה גוף, ולהמשיך המשכה ההיא מלמעלה, מחכמה עלאה, בכל אבר ואבר.