זהר

תרנח) פתח רבי אלעזר ואמר, והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש. האי תקונא עלאה, הוא כלא חד, לא הוי ביה פרודא, כהאי תתאה, דהא כתיב ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. ואע"ג דאית ביה פרודא, כד יסתכלון מלי, כלא מלקא לחד.

פירוש הסולם

תרנח) פתח ר' אלעזר וכו': פר"א ואמר, ​והוא באחד ומי ישיבנו וגו', תקון זה העליון, שבבינה, הוא כולו אחד, לא היה בו פרוד, כמו בתקון התחתון, שבנוקנא, כי כתוב, בנוקבא ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. כי בנוקנא יש פרוד, ואע"פ שיש בה פרוד, כשמסתכלים בדברים, הכל עולה לאחד כי גם הפירוד שבה חוזר וממתקן ע"י התקון של י"ב, ואז גם היא כולה אחד. משא"כ הבינה, שלא היה בה פרוד מעולם, אינה צריכה לתקון י"ב שיתקן אותה.