זהר

תרנח) ובחוביהון דישראל, מתערבין חשוכין בנהורין, וכגוונא דדש ב"נ תבואה, ולבתר איהו בורר לה, כבורר אוכל מתוך פסולת. כך ישראל, צריך למעבד ברוחיהון, כד אתערב בהון חשוכין. ורזא דמלה, זבחי אלהים רוח נשברה וגו'. דבהכי אתבר חשוכא, דאיהו יצר הרע, דמכסי על רוחא, כמוץ דמכסה על חטה. או כענן, דמכסה על שמשא, ולא מנח ליה לאנהרא.

פירוש הסולם

תרנח) ובחוביהון דישראל מתערבין וכו': ובעונותיהם של ישראל מתערבים חשכים באורות. וכמו האדם הדש תבואה, ואה"כ הוא בורר לה, את החטים מן מוץ ותבן כמי שבורר אוכל מתוך פסולת, כך ישראל, כשנתערב בהם חשכים, צריכים לעשות ולתקן את הרוח שלהם. וסוד הדבר, זבחי אלקים רוח נשברה וגו'. כי בזה נשבר החושך, שהוא יצר הרע המכסה על הרוח, כמוץ המכסה על חטה, או כענן המכסה על השמש ואינו מניח לו להאיר.