זהר

תרנז) ובחבורא קדמאה, אמר רעיא מהימנא, מהאי אשתמודע, הני מילין סתימין אינון, וצריך למפתח לון קמי חברייא, אברהם יצחק דתקינו שחרית ומנחה, אתמר עלייהו, אף ידי יסדה ארץ, דא יצחק. וימיני טפחה שמים, דא אברהם. דדרגין דלהון חסד ופחד. דאתמר עלייהו נשבע יי' בימינו, ובזרוע עזו, אינון תרין דרועין דמלכא, דאיהו ידו"ד, עמודא דאמצעיתא. סלת דיליה, דא שכינתא תתאה, נהורא דיליה, סלת נקייה מסטרוי בלא פגימו דחשוכא, ובלא תערובת חשוכא כלל. דהכי אינון חשוכין עם נהורין, כבר קדם מוץ ותבן.

פירוש הסולם

תרנז) ובחבורא קדמאה אמר וכו': אר"מ, מזה, ממה שאמר הזהר, סלת וכו' בין ב' דרועין, יש להבין, אלו הדברים שהם סתומים, וצריכים לפתוח אותם לפני החברים. אברהם ויצחק, שהתקינו שחרית ומנחה, נאמר עליהם, אף ידי יסדה ארץ. זהו יצחק, שהוא יד שמאל דז"א, וימיני טפחה שמים, זה אברהם, שהוא ימין דז"א, שהמדרגות שלהם הן חסד ופחד, שנאמר עליהם נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו, שהם ב' זרועות המלך, שהוא הויה, דהיינו ז"א, עמוד האמצעי. הסלת שלו, זו היא שכינה התחתונה, דהיינו מלכות, שהיא האור שלו, דז"א, והיא סלת נקיה מצדדיו, דהיינו כשהיא דבוקה בימין ושמאל שבו, בלא פגם של חשך, ובלא תערובת של חשך כלל. כי כך הוא אור כלפי חשך, כמו תבואה נקיה כלפי מוץ ותבן. וע"כ מכונה המלכות סלת, כשהיא נקיה מחושך.