זהר

תרמט) תא חזי, זכאה חולקיה דיעקב קדישא, דזכה להאי. והא אתמר מיומא דאתברי עלמא, לא אשתכח ערסא שלימתא כערסיה דיעקב. ובשעתא דבעא לאסתלקא מעלמא, כדין הוה שלים, בכל סטרוי, אברהם מימיניה, יצחק משמאליה, הוא באמצעיתא, שכינתא קמיה, כיון דחמא יעקב האי, קרא לבנוי, ואמר לון האספו, בגין דישתכח תיקונא דלעילא ותתא.

פירוש הסולם

תרמט) תא חזי זכאה וכו': בוא וראה, אשרי חלקו של יעקב הקדוש שזכה לזה. והנה למדנו, שמיום שנברא העולם, לא היתה נמצאת מטה שלמה כמו מטתו של יעקב. פירוש, הנוקבא נקראת מטה, שכל שלימותה הוא לקבל כל התקונים שבנוקבא העליונה, כנ"ל, ודבר זה נשלם בי"ב שבטים של יעקב, שבסוד תקון י"ב נעשתה הנוקבא התחתונה בכל השלמות כמו נוקבא העליונה.
ובשעתא דבעא לאסתלקא וכו': ובשעה שרצה להסתלק מן העולם, היה שלם אז בכל צדדיו, אברהם, שהוא חסד, מימינו. יצחק שהוא גבורה, משמאלו. הוא, שהוא ת"ת, באמצע. השכינה היתה לפניו. שה"ס השלימות של ד' רגלי הכסא העליון, שכל אחד מחו"ג תו"מ הללו כלול מג', והם י"ב, והבינה עליהם מלמעלה. כיון שראה יעקב את זה, קרא לבניו ואמר להם האספו, כדי שימצא התקון למעלה ולמטה, פירוש, כי י"ב בניו היו התקון של נוקבא תתאה, כמו הי"ב של יעקב לנוקבא עלאה. ונמצא עתה, שנשלמו ב' הכסאות, העליון והתחתון.