זהר

תרמט) אשכח לרבי חייא, אמר ליה במטו מינך רבי אבהו, דאטעום מההוא מיתקא דדובשא, דאמצית מגזירת קדישין עילאין. א"ל, חררתא דאפיקותא, וסובתא דדובשא לא מתיישבי כחדא. ואעפ"כ אוליף ליה.

פירוש הסולם

תרמט) אשכח לר' חייא וכו': מצא את ר' חייא. א"ל רבי חייא, בבקשה ממך ר' אבהו, שאטעום ממתיקות הדבש הזה שינקת מגזירת קדושים העליונים. א"ל לולבים של ראש הדקל, וסובאות הדבש, אינם מתישבים יחד. ואע"פ כן, למד אותו. פירוש. רבי חייא עוד לא היה תלמיד חכם, אלא היה דומה כחריות של דקל העתידים להוציא פירות. ואמר לו ר' אבהו שיש עוד מרחק רב, בין החריות של דקל ובין הדבש היוצא מהתמרים שיצמחו על ידו. ולפיכך, עוד אינו ראוי לשתיית הדבש. חררתא הוא כמו חרותא (סוכה לב.) שפירושו לולבי הדקל. אפיקותא הוא מלשון אפקותא דדקלא (סוכה יג.) שפירושו לולבי ראש הדקל סובתא הוא מלשון סובא (דברים כ"א כ').