זהר

תרמח) מסטרא דימינא, אתקריאת אבן. וכמה אבנין מפולמין יקירין אשתכחו מנה, דמנייהו מיא דאורייתא נפקין. ובגיניהון אתמר, אמר ר' עקיבא לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסתכנו בנפשכם. לא תימרון דאינון מים, מים ממש. משום דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. דאלין מים, דא אורייתא, דאתמר בה ותורה אור. ובגין דהאי נהורא נביע במבועא דמיא, אשר לא יכזבו מימיו, אתקרי מים.

פירוש הסולם

תרמח) מסטרא דימינא אתקריאת וכו': מצד ימין נקראת המלכות אבן. וכמה אבנים מפולמין יקרים, דהיינו אבנים הנובעות מים (כנ"ל ב"א אות כ"ב) נמצאים ממנה. שמהן יוצאים מים של תורה. ובשבילן למדנו, אמר ר"ע לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים, שמא תסתכנו בנפשכם. שפירושו, אל תאמרו שאלו מים של המלכות הם מים ממש, דהיינו חסדים לבד, משום, דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, כי אלו מים שבמלכות הם תורה, כלומר שנמשכים מז"א הנקרא תורה, שהוא כלול מחכמה וחסדים יחדיו, וע"כ ה"ס אור, ולא מים המורים על חסדים בלי חכמה, כי נאמר בה, ותורה אור. ומשום שאור הזה נובע במבוע מים אשר לא יכזבו מימיו, כי ז"א מקבל אור זה מאו"א עלאין אשר זווגם לא פסיק לעלמין, ושם באו"א הוא חסדים, ע"כ נקרא מים, שהוא חסדים. אמנם כשהחסדים באים בז"א, נכללים גם מחכמה, ונקראים אור. שז"ס ותורה אור.