זהר

תרמח) האי היכלא, היכלא דרעוא. דקיימן הכא כל שאלתין, וכל בעותין דעלמא. בגין דרעוא דכל רעוין, כד נשיקין אשתכחו, ברזא דכתיב, וישק יעקב לרחל. וכדין כד נשיק דא לדא, כדין אקרי עת רצון. בגין דהא כדין שלימו אשתכח, וכל אנפין נהירין. וכד צלותין סלקין, כדין איהו עת רצון לאשתכחא, וע"ד כתיב ואני תפלתי לך יי' עת רצון. דאיהו חבורא דא עם דא.

פירוש הסולם

תרמח) האי היכלא, היכלא וכו': היכל הזה הוא היכל הרצון, שכאן מתמלאים כל השאלות וכל הבקשות שבעולם, משום שהוא רצון כל הרצונות, כשנמצאות נשיקין, בסוד שכתוב וישק יעקב לרחל. ואז כשנושקים זה לזה אז נקרא עת רצון. משום כי אז נמצאת השלמות, וכל הפנים מאירים. וכשהתפלות עולות, אז עת רצון הוא להמצא. וע"ז כתוב, ואני תפלתי לך עת רצון. שהוא חיבור זה עם זה. בסוד הנשיקין. (ב"ב אות קכ"ז).