זהר

תרמה) בהיכלא דא אית תרין ממנן, נהורין דקיימין על אלף ורבוא רבבן דאקרון גפנים, ואלף ורבוא רבבן דאקרון רמונים, וכלהו קיימין בחביבותא, ואלין אינון דאעלי רחימותא בין ישראל לתתא, וקב"ה לעילא. וכלהו מתערי רחימותא, וקיימן ברחימו. וכד אתער רחימו מתתא לעילא, ומעילא לתתא, כדין אתמליא היכלא, דא, מכמה טבין, מכמה חסדין, מכמה רחמין וכדין רחימו דלתתא, גו רחימו עלאה, אתדבק דא בדא.

פירוש הסולם

תרמה) בהיכלא דא אית וכו': בהיכל הזה יש ב' ממונים שהם אורות העומדים על אלף ורבי רבבות שנקראים גפנים, ואלף ורבוא רבבות שנקראים רמונים. (ב"ב אות קכ"ד). וכולם עומדים באהבה. ואלו הם שמביאים אהבה בין ישראל למטה, והקב"ה למעלה. וכולם מעוררים אהבה ועומדים באהבה. וכשנתעוררה האהבה ממטה למעלה וממעלה למטה, אז מתמלא ההיכל מכמה טוב, מכמה חסדים, מכמה רחמים, ואז האהבה שלמטה באהבה שלמעלה מתדבקות זו בזו. ב"ה שלמטה מתדבק בא"ה שלמעלה (כנ"ל תרומה אות שע"ה).