זהר

תרמד) וחד מאן דזריק נהמא, או פירורין דנהמא בארעא, וקא עביד ביה זלזולא, כמה דאתמר. הני תרי בהאי עלמא. וחד בההוא עלמא, מאן דאוקיד שרגא במוצאי שבת, עד לא מטו ישראל לקדושא דסדרא, בגין דקא מחלל שבתא, וגרים לנורא דגיהנם לאתוקדא, עד לא מטא זמניה.

פירוש הסולם

תרמד) וחד מאן דזריק וכו': ואחד, שעושה רעה לעצמו, הוא, מי שזורק לחם, או פירורי לחם, בארץ ועושה בו בזיון. כמו שלמדנו. (לעיל בהקסה"ז אות רנ"ד) אלו השנים מקבלים עונשם בעולם הזה. ואחד, עושה רעה לעצמו בעולם האחר, והוא מי שמדליק נר במוצאי שבת בטרם שמגיעים ישראל לקדושא דסדרא, דהיינו בואתה קדוש וכו' שאומרים במוצ"ש. והוא שנחשב למחלל שבת, כי גורם שאש של גיהנם יהיו נדלק קודם זמנו.