זהר

תרמג) מה' מצעדי גבר כוננו, כגון אזלא מקפא שופר הולך, דאינון מצעדי גבר, דמתתקנן כל חד וחד כדקא חזי ליה, ודא איהו כוננו. ושאר תנועי, אינון דכתיב, ודרכו יחפץ, הן בזקיפו, הן למיזל, הן למיפסק, הן לנגנא בחדווא, הן למשתק, הן למיהב דינא. כלא איהו מנדע וסוכלתנו למיטל במטלנוי כדקא יאות.

פירוש הסולם

תרמג) מה' מצעדי גבר כוננו: היינו הטעמים הנקראים, אזלא מקפא שופר הולך, שהם מצעדי גבר, שכל אחד ואחד מתוקן כראוי לו. וזה הוא כוננו. ושאר התנועות של הטעמים, עליהם כתוב, ודרכו יחפץ הן שהן מורות עמידה, הן ללכת, או שמורות להפסיק, או לנגן בשמחה, או לשתוק, או לתת דין. הכל הוא דעת ותבונה, לנסוע במסעיו כראוי.