זהר

תרמג) וההוא והאי דממנא על עלמא. בזמנא די ממנא כפנא על עלמא ואתדן ביה, כדין האי חיותא אתפקדא על עלמא, ואפיק רוחא דמזונא, לכל אינון בני מהימנותא, דלא ימותון בכפנא, וסעיד לבייהו. בגין דהא מסטרא אחרא, כד שלטא כפנא בעלמא, נפקי מהאי סטרא תרין רוחין מסאבין, ואקרון שוד וכפן. ודא איהו רזא, לשוד ולכפן תשחק. בגין דאלין קיימין בעלמא, ועבדין לון לבני נשא קטרוגא. חד, ההוא דקא משדר להו כפנא, ומייתי. וחד, דקא אכלי בני נשא ולא שבעין, בגין דהא רוחא בישא שלטא בעלמא.

פירוש הסולם

תרמג) וההוא, והאי דממנא וכו': (חסר ההתחלה) וזה הוא הממונה על העולם, בזמן שרעב נתמנה על העולם, והעולם נדון בו. אז חיה הזו מתמנה על העולם ומוציאה רוח של מזון לכל אלו בני האמונה, שלא ימותו ברעב משום שמסטרא אחרא, בזמן ששולט רעב בעולם, יוצא מסטרא ההוא, ב' רוחות הטומאה, הנקראים שוד וכפן, וזהו סוד לשוד ולכפן תשחק. כי אלו עומדים בעולם ועושים קטרוג על בני אדם. אחד, הוא אותו השולח להם רעב, ומתים, שזהו שוד. ואחד, הוא שבני אדם אוכלים ואינם שבעים. שזהו כפן. משום שרוח רעה שולט בעולם.