זהר

תרמא) רזא הכא לידעי מדין. תנועי דאיהו שלימו דכלא, אן אינון בבר נש. אלא רזא דא בצלמנו, הא איהו צולמי דבר נש מלגו ולבר. לגו, סוכלתנו ומדע וחכמה. לבר, ההוא צולמא דאזלא עליה, ומדברא ליה לבר נש בנטירו, למהוי נטיר מכלא. בעוד דהני תנועי אינון בבר נש, ב"נ איהו שלים בכלא. כגוונא דא בכל אינון רזין עילאין דלעילא.

פירוש הסולם

תרמא) רזא הכא לידעי וכו': סוד יש כאן, ליושבים על כסא מדין. התנועות של הטעמים, שהן שלמות הכל, איפה הן באדם. ומשיב, אלא זה סוד, בצלמנו, שהוא צלמי האדם מבפנים ומבחוץ. מבפנים, הוא תבונה ודעת וחכמה. לחוץ, הוא אותו צלם שהולך עליו ומנהיג את האדם בשמירה שיהיה נשמר מכל. וכל זמן שתנועות אלו הן באדם, האדם הוא שלם בכל. כעין זה הוא בכל אלו הסודות העליונים שלמעלה. שיש בהם פנימיות, שהם המוחין, וחיצוניות, שהם לבושי המוחין.