זהר

תרלח) כדמותנו, אלין רזין דנקודי, דאינון נפקו מגו דיוקנא חדא דנקודה עילאה, מההוא דיוקגא סתימא דלא אתחזי, ומגו דנפקי מגו נקודה חדא אקרון נקודי דמות, דיוקנא דנקודה עילאה.

פירוש הסולם

תרלח) כדמותנו אלין רזין וכו': כדמותנו, הוא סוד הנקודות, שהן יוצאות מתוך צורה אחת של הנקודה העליונה, דהיינו מאותה הצורה הסתומה שלא היתה נראית, שהיא או"א עילאין. ומשום שיוצאות מתוך נקודה אחת, נקראות הנקודות דמות, דהיינו צורה של הנקודה העליונה.
פירוש. כי יש הפרש גדול בין או"א לישסו"ת, כי או"א נבחנים לעצם החכמה, משום שמלבישים לחכמה סתימאה דא"א. אבל ישסו"ת אינם עצם החכמה, אלא הם בחינת בינה שחזרה להיות חכמה. מחמת שיצאה מראש וחזרה לראש כנודע. ולפיכך הטעמים הנמשכים מאו"א עלאין הם בחינת ג"ר, דהיינו חב"ד. אבל הנקודות הנמשכות מישסו"ת, שהן רק צורה של חכמה ולא חכמה ממש, הן בחינת רוח חכמה ולא חכמה ממש.
וז"ש, כדמותנו, אלין רזין דנקודי, שאור הנקודות שהן נמשכות מישסו"ת, נקראות דמות. משום, דאינון נפקו מגו דיוקנא חדא דנקודה עילאה, שהנקודות יוצאות מתוך צורה אחת של צורת הנקודה העליונה. כלומר נקודה עליונה, היא או"א עלאין, שהם צורת חכמה, והנקודות הקודמות של הצורה ההיא, שיוצאות מישסו"ת, שהן באמת בינה, אלא יש בהן דמות של או"א שהם חכמה. וז"ש, מההוא דיוקנא סתימא דלא אתחזי, שהם או"א עלאין, שהם עצם חכמה שאין בה השגה, וישסו"ת הם דמות מהצורה ההיא שאותה דמות נראית, להיותה בינה שחזרה לחכמה ולא חכמה ממש. וז"ש, ומגו דנפקי מגו נקודה חדא, שמשום שהנקודות יוצאות מהדמות של הנקודה, שהיא או"א, אקרון נקודי דמות, משום שהן, דיוקנא דנקודה עילאה, שהן דמות של נקודה עליונה. כלומר, נקודה עליונה היא או"א, וישסו"ת הם דמות של הנקודה העליונה. כמבואר.