זהר

תרלח) מהיכלא דא, נפקין כל רוחין קדישין דקיימין בקיומא דנשיקין עלאין. דהא מאינון נשיקין, נפקא אוירא דרוחא, לקיומא דנפשא לכל אינון נשמתין עלאין, דאתייהיבו בבני נשא. ורזא ההוא דכתיב, כי על כל מוצא פי יי' יחיה האדם. בגין דבהאי היכלא קיימין כל נשמתין, וכל רוחין, דזמינין לנחתא בבני נשא, מיומא דאתברי עלמא. ועל דא, היכלא דא נקטא, כל אינון נשמתין דנפקין מההוא נהר דנגיד ונפיק. ובגין דא, היכלא דא לא קיימא לעלמא בריקנייא.

פירוש הסולם

תרלח) מהיכלא דא נפקין וכו': מהיכל הזה, יוצאים כל הרוחות הקדושים שמתקיימים מקיום הנשיקין העליונים (כלהלן אות תרמ"ט) כי מאלו הנשיקין יוצא אויר דרוח לקיום הנפש לכל אלו נשמות העליונות שנתנו בבני אדם. וזה סוד שכתוב, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. כי בהיכל זה נמצאות כל הנשמות וכל הרוחות העתידים לרדת לבני אדם מיום שנברא העולם. ועל כן היכל הזה מחזיק כל אלו הנשמות הנולדות מנהר ההוא הנמשך ויוצא, שהוא יסוד דז"א. ומשום זה היכל זה אינו עומד ריקם לעולם.