זהר

תרלז) א"ר יצחק, אלמלא לא אזדמן לן אורחא דא אלא למשמע מלין אלין, די לן. א"ר יהודה, יאות הוא להאי ינוקא, דלא ינדע כל האי, ואנא מסתפינא עליה, אי יתקיים בעלמא בגין האי. א"ר יצחק ולמה. א"ל, בגין דהאי רביא יכיל לאסתכלא, באתרא דלית רשו לבר נש לאסתכלא ביה, ומסתפינא עלוי, דעד לא ימטי לפרקוי, ישגח ויסתכל ויענשון ליה.

פירוש הסולם

תרלז) א"ר יצחק אלמלא וכו': אר"י, אם לא נקרה לנו דרך זה אלא לשמוע דברים אלו, די לנו. א"ר יהודה, טוב היה לאותו ילד שלא ידע כל כך, ואני מתירא עליו, שלא יתקיים בעולם בשביל זה. א"ר יצחק ולמה. אמר לו משום שילד הזה יכול להסתכל במקום שאין רשות לאדם להסתכל בו, ואני מתירא עליו, שמטרם שיגיע לפרקו, דהיינו מטרם שיגדל ויהיה לאיש, ישגיח ויסתכל שם, ויענישו אותו.