זהר

תרלז) שביעאה, מים אחרונים. ואוקמוה, מים ראשונים מצוה. ואחרונים חובה. ואמצעיים רשות. מים ראשונים צריך לסלקא אצבען, בגין דלא יהדרון משקין ויטמאו את הידים. ואית מרבנן דאמרי, דאחרונים משום מלח סדומית. שלא תסמא את העינים. ואי הכי אפקין לון מחובא, וסתרי מילין, אלין דאמרו עלייהו חובה, ולאו ארח ארעא לסתרא גאונים מלין, אלא דאתקרי עלייהו, על פי התורה אשר יורוך.

פירוש הסולם

תרלז) שביעאה, מים אחרונים וכו': תקון השביעי, הוא, מים אחרונים. והעמידוהו מים ראשונים מצוה, ואחרונים חובה, ומים אמצעים רשות. במים ראשונים צריך להגביה אצבעותיו, כדי שלא יחזרו המשקים לרדת, ויטמאו את הידים. ויש מן החכמים שאמרו שמים אחרונים הוא משום מלח סדומית שלא תסמא את העינים, ואם כן הוציאו אותנו בזה מחוב, כי אין מים אחרונים אלא עצה טובה, שלא לסמא את העינים, ולא חובה. ויש סתרי דברים, באלו שאמרו על מים אחרונים חובה, ואין דרך העולם לסתור דברי גאונים, אלא שנקרא עליהם, על פי התורה אשר יורוך. (מן ואית מרבנן עד כאן, נראה שהוא גליון).