זהר

תרלו) ת"ח, מאן דמברך על מזונא, לא יברך על פתורא ריקניא, ובעי נהמא לאשתכחא על פתורא, וכסא דחמרא בימינא, מאי טעמא, בגין לקשרא שמאלא בימינא, ונהמא דיתברך מנייהו, ולאתקשרא בהו, ולמהוי כלא חד קשורא, לברכא שמא קדישא כדקא יאות. דהא לחם אתקשר ביין, ויין בימינא, וכדין ברכאן שריין בעלמא, ופתורא אשתלים כדקא יאות.

פירוש הסולם

תרלו) ת"ח מאן דמברך וכו': ומפרש יותר, בוא וראה, מי שמברך על המזון לא יברך על שלחן ריק, וצריך הלחם שהוא שפע ז"א שהוא ימין, כנ"ל, להמצא על השלחן, שה"ס הנוקבא, שהיא שמאל. וכוס יין שהוא שפע הנוקבא בצד ימין, הרומז על ז"א, מהו הטעם, הוא כדי לקשר שמאל בימין, שיכללו יחד, והלחם שהוא ימין יתברך מהם מזווג עם שמאל, ויתקשר בהם, ויהיה הכל קשר אחד לברך את השם הקדוש כראוי. כי לחם, שהוא ימין, מז"א, נקשר ביין, שהוא משמאל, מן הנוקבא, ויין, שהוא משמאל יתקשר בימין, דהיינו ביד ימין הרומז אל ז"א שבזה נכללה החכמה בחסדים והחסדים בחכמה, ואז הברכות שורות בעולם והשלחן, שהוא הנוקבא, נשלם כראוי.