זהר

תרלו) שתיתאה, שלא יהא גרגרן ובלען על פתוריה דמלכא, כגוונא דעשו דאמר הלעיטני, ארח הלעטה, אלא בארח טחינה. אוף הכי, מאן דאפיק מלין דצלותין או דאורייתא מפומוי, בעי לאפקא לון בהטחנה שלמים, ולא בהלעטה חסרים. ולא עוד, אלא בגין סכנה דשמא יקדים קנה לושט.

פירוש הסולם

תרלו) שתיתיאה, שלא יהא וכו': תקון הששי שלא יהיה זולל וסובא על שלחן המלך, כמו עשו שאמר, הלעיטני, בדרך הלעטה, אלא בדרך טחינה, שיהיה טוחן המאכל בשינים. אף כך מי שמוציא דברי תפלה או דברי תורה מפיו, צריך להוציאם בטחינה שלמים, דהיינו שיעיין וישא ויתן בהם, הדומה לטחינה, ולא בהלעטה, שיהיו חסרים משלמותם. ולא עוד, אלא משום סכנה שלא יקדים קנה לושט. צריך לאכול בדרך טחינה, ולא בהלעטה.