זהר

תרלה) ואי תימא, דוד היך קאמר ולחם לבב אנוש יסעד, הואיל ולא תלייא ביה בלחודוי סעידו דעלמא. אלא דייקא דמלה, ולחם, וא"ו איתוסף, כמו וה', ועל דא, כלא אשתכח כחדא.

פירוש הסולם

תרלה) ואי תימא דוד וכו': ואם תאמר, דוד איך אומר, ולחם לבב אנוש יסעד, כיון שבו לבד אינו תלוי סעד העולם, ומשיב, אלא דיוק הדבר, אשר, ולחם, ו' נוסף בו, והוא כמו והוי"ה, שתוספות ו' מרבה את הנוקבא, כי כל מקום שנאמר, והוי"ה, פירושו הוא ובית דינו שהיא הנוקבא, אף כאן הו' שבמלה ולחם מרבה את הנוקבא, וע"כ הכל נמצא ביחד, דהיינו בזווג.