זהר

תרלד) בשעתא דנפקו אתוון מגו רזא עילאה, כמא דאתמר, ואתגלימו, ואצטיירו בדיוקנא דאדם. לבתר נפקו נקודי, ואנשיב בהו רוחא דחיי, ואתקיימו אתוון, כבר נש דקאים על רגלוי בקיומא דרוחא.

פירוש הסולם

תרלד) בשעתא דנפקו אתוון וכו': בשעה שיצאו האותיות מתוך הסוד העליון, כמו שלמדנו. ונתגלמו, דהיינו שהשיגו ממשות, ונצטיירו בצורת אדם. שה"ס הגוף של אדם הראשון. יצאו אח"כ הנקודות ונפח בהן, באותיות, רוח החיים, כי הנקודית ה"ס רוח החיים שבאותיות. ונתקיימו האותיות כאדם העומד על רגליו בקיום הרוח.