זהר

תרלג) ומגביהו מן הקרקע טפח, בגין דאת ה' איהי כוס, בעי לסלקא לה באת י', דאיהי טפח, דביה אתפתחת ה' בה' אצבעאן. ומשגרו לאנשי ביתו במתנה, בגין דיתברך דביתהו, דאיהי נפש, דאתמר בה נפשנו יבשה אין כל, ואתברכת ואתעבידת פרין, הה"ד תדשא הארץ דשא.

פירוש הסולם

תרלג) ומגביהו מן הקרקע וכו': ומגביהו מן הקרקע טפח, הנאמר בכוס של ברכה, היינו כי אות ה' דהויה, היא כוס, וצריכים להעלותה לאות י' דהויה, שהיא נקראת טפח, שבו נפתחת הה' בה' אצבעות, שה"ס חמשים שערי בינה (כנ"ל אות תרכ"ד). ומשגרו לאנשי ביתו במתנה הנאמר בכוס של ברכה. היינו כדי שתתברך אשתו, שהיא סוד הנפש, שנאמר בה נפשינו יבשה אין כל ומתברכת ועושה פירות. ז"ש תדשא הארץ דשא.