זהר

תרלא) בר נש כד איהו בבי מרעיה, הכא אתדן, וכל שאר דינין דעלמא. ואי תימא, בר נש בבי מרעיה, אי אתדן לחיים יהבין ליה. לאו דחיין תליין הכא, אלא כד אתדן הכא לחיים, כדין נגדין חיים מלעילא, ויהבי ליה. זכאה חולקיהון דצדיקייא דידעי ארחוי דאורייתא, וזכאן בה לחיי עלמא, עלייהו כתיב ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ.

פירוש הסולם

תרלא) בר נש כד וכו': אדם כשהוא על ערש דוי, נידון כאן, וכן כל שאר דינין שבעולם. ואם תאמר, אדם שהוא על ערש דוי, אם נדון לחיים נותנים לו. והרי בני חיי ומזוני אינם תלוים כאן. ומשיב, אין הפירוש שחיים תלוים כאן, אלא כשנדון כאן לחיים, אז נמשכים חיים מלמעלה מן המזל ונותנים לו. אשרי חלקם של צדיקים היודעים דרכי התורה, וזוכים בה לחיי עולם. עליהם כתוב, ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ וגו'. (ב"ב אות קי"ד).