זהר

תרכ) ולחמי תודה אינון מ' חלות, י' רקיקין. י' רבוכין. י' של חמץ. י' של מצה. הא אינון מ'. לקבל י' מן ידו"ד. ד' אנפי אדם. י' מן ידו"ד, ד' אנפי אריה. י' מן ידו"ד, ד' אנפי שור. י' מן ידו"ד, ד' אנפי נשר. האי איהו תקונא קדמאה דפתורא דמלכא, דאינון י' דברים דצריך בר נש לאנהגא בפתורא דשבת.

פירוש הסולם

תרכ) ולחמי תודה אינון וכו': ולחמי תודה הם מ' חלות, יוד רקיקים, יוד רבוכים, יוד של חמץ, יוד של מצה (מנחות ע"ז:) הרי הם מ', כנגד ד' יודין שבד' הויות שבד' פנים, דהיינו כנגד י' דהויה דד' פני אדם, וכנגד י' דהויה דד' פני אריה, וכנגד י' דהויה דד' פני שור, וכנגד י' דהויה דד' פני נשר. וזה הוא תקון ראשון של שלחן המלך. כי הם עשרה דברים שצריך האדם לנהוג בשלחן של שבת.